כלים של משתמש

כלים של אתר


הסרגל הצידי

חדש באתר

חדשות

יש מספיק אהבה לכולם
מה שחסרים זה
אנשים עם ביצים

warsaw



ורשה

אומרים שתמונה אחת שווה אלף מילים ו-וידאו אחד מליארד תמונות…
אז הפעם החלטתי להביא מהטיול גם גם וגם


כמה גבוה?

כבר במטוס, עוד לפני ההמראה שאלתי את עצמי: כמה גבוה צריך להיות על מנת להפסיק לראות את העננים?

מעל העננים
האופק
שונה
אפור ענן למטה
כחול שמיים מעל
האיים
הם כתמי-ים
בחלונות של העננים

העננים מלמעלה
נראים שונים…
צמר גפן נע ונד
פופיות שבא
להיות בתוכה
לחיות בתוכה
כמו חלום
שמזכיר את הנגואל


האופק

האופק הוא רב-צבעי
האופק הוא קשת בענן
שכנראה התבלבל
ושכב.


מוזמנים לראות וידאו ולהמשיך לקרוא אחר כך


היום הראשון

ביום הראשון הלכתי לי ברגל מהבית לעיר עתיקה, כמובן שלא בקו ישר… כל פעם שראיתי משהו מעניין הלכתי לכיוונו.

יש ברחבי ורשה ספסלים של שופן ויצאתי לחיפוש אחריהם.

במוזאון של שופן הייתי שעות, לא רציתי לצאת משם
כל מה שרצית לדעת על שופן מוזיקה, כתבי יד, פיקנטריה, נשים, מקומות ועוד…
הייתי שם כמעט לבד
אתם בטח שואלים איפה הצילומים… אז הנה, תהנו וחזרו כאן

צילומים

היום השני

נתחיל עם קצת מוזיקת רחוב


אנשים בורשה אדיבים הרבה יותר ממה שיכולתי לדמיין, אישה עם ילדה בת 4-5 הסתובבה איתי כחצי שעה על מנת לעזור לי למצוא מקום שחיפשתי, בארץ לא נראה לי שזה היה קורה. לא ידעתי איך להגיד לה תודה.
בתקופה הזו של השנה התרד חוגג בפולין, כמעט בכל מקום יש מאכל עם תרד, טעים.
יש הרבה פיצה הנמכרת לפי מטר, ופיצה האט עולה 19.90… שלא לדבר על בירות מחבית ב4-6 שקל… הגעתי לגן עדן?
קבצנים לא חסרים, אחד ניגש אליי: Can you help me? I need only 40 Euros? לא נתתי לו גרוש, להבדיל מקבצן אחר שביקש 4 זלוטי בשביל לקנות בירה… נתתי לו 5


סיבוב לילי


צילומים

היום השלישי

חושב על מוקה היא בטח הייתה שמחה לטייל כך בגשם

התחלת היום עם עוגת שוקולד במילוי וויסקי מעולה וקפה גרוע…
עוד לא הבנתי אם הפולניות יפות או לא, הרוב צבועות לבלונד ומטופחות… אם היו יפות לא היו צריכות להיות כל כך מטופחות. על כל 1000 פולניות יפות יש כ-1 מיליון של ישראליות יפות… יש לנו מכל טוב בארץ.
היום חם בהרבה מהימים הקודמים (יש כ-18 מעלות במקום 4) אך האנשים ממשיכים להיות לבושים כמו אתמול… לוקח לאנשים זמן להבין מה המצב… לרוב חיים בעבר.
לפני כ-20 שנה הייתי בפריז בקבר של שופן, כעת מתברר שהלב שלו קבור בורשה, אז הלכתי לראות את הקבר הנוסף, עכשיו סוף כל סוף אני יכול להגיד שהייתי בקבר של שופן (ולא רק בחלק במקיברו).

פחות או יותר

אני יותר שמח
מעייף
יותר מאושר
מצמא
יותר נרגש
מרעב


אחרי הטראומה של ברלין כיף לגלות עד כמה ורשה נקייה, העיר יחסית גם שקטה ורגועה במקומות הומי אדם.
המון מקומות פותחים ב-10 11 בבוקר, כמעט ולא רואים אנשים שממהרים, אופני חשמליים וטלפונים “חכמים”… סימני של “קידמה”… מה אגיד? לעיתים שימוש יתר בטכנולוגיה גורם ליותר פיגור מאשר קידמה.

חושב על טיולי “פ”… פולין, פורטוגל, פרנקנשטיין…


צילומים

היום הרביעי

אומנם ההופעה היתה בערב… נראה לי אחלה בשביל להתעורר


מבחינת קפה היום התחיל הרבה יותר טוב, שתיתי קפה מדהים עם וניל אמיתי.
לפני זה ראיתי המון הנדרטאות לזכר מלחמת עולם השנייה, גטו ורשה והמרד וגם ההתקוממות של המחתרת של ורשה (שלא ידעתי עד כה על קיומה… בגלל ההתקוממות הנאצים הרסו את העיר העתיקה בית אחרי בית).
הייתי גם בגראג, שכונה מעבר לנחל שפעם הייתה עיר בפני עצמה. אווירה שונה, בנינים שונים… כאן כן נשמרו בנינים מלפני מלחמת העולם השנייה (כי הרוסים היו כאן… הם עצרו בשפת הנחל לחודשיים, רק אחרי שהנאצים חיסלו את המחתרת הם החליטו לעבור ולהמשיך ללחום).
העיר העתיקה נראית שונה כל פעם שנמצאים בה, משהו דומה למה שקורה עם העיר העתיקה בירושליים… פתאום סמטה נאלמת, ולפתע מגלים סמטה שלא הייתה קיימת כמה שעות לפני.

צילומים

היום החמישי

יום ראשון, שוק הפשפשים אמור להיות פתוח… הייתי שם לפני כמה ימים כי באינטרנט כתוב שזה פתוח כל יום.
להבדיל מהארץ ביום המנוחה התחבורה הציבורית פועלת (כמו בכל העולם חוץ מישראל ואירן) אך התדירות היא כ-20 דקות במקום 4-5. לא נורא, לא ממהר לשום מקום…

אני בשוק בשוק (shock in the shuk)

מעילים (שנראים חדשים) 35-50 שקל
טוסטר (עובד?) בשקל 1 בלבד
חרבות (אולי ישנות) 260-600 ש“ח
מקל הליכה ב-900 ש”ח (מחיר הפסד… רק כי אני נחמד)
הצעתי 100
הוריד ל-800
בסופו של דבר לא קניתי
אנשים קונים מהכל
שעונים, מציתים ישנים, מטבעות, רהיטים…בקבוקי זכוכית

ממי אקבל אגל זיעה להבין את טעם האהבה?


בית קברות היהודי (כ-400 שנה) שונה מכל בית קברות יהודי אחר שהייתי בו… אין כמעט סממנים יהודים (מגן דוד, מנורה), הקבר של זמנהוף כתוב רק באספרנטו… זה די הפתיע אותי.


Zytnia

הייתי ברחוב זיטניה… די דומה לשם משפחה שלי (זיטנר)
סבא שלי ושני אחים יצאו חיים מפולין, שלושתם הגיעו לאורוגואי וכל אחד נרשם עם שם משפחה שונה:
Zytner
Zytni
Sitni (לגבי השלישי אני לא ממש בטוח)
במילים אחרות, אין לי דרך וודאית לדעת מה שם המשפחה המקורי, 25-30 שנה שאלתי מה משמעות השם והתשובה תמיד הייתה שאין.
המשפחה שממנה באתי מאוד אוהבת לספר שקרים ו/או חצאי אמיתות… אז אני חושש שאחרי 60 שנה גיליתי עוד שקר משפחתי.
זיטניה זאת הנקבה של זיטני… וזיטני זה שיפון.
שיפון זה דגן שממנו מכינים וודקה בפולין.
ועכשיו קצת היסטוריה:
בסיבות שנת 1800
היו היה פעם אדם בשם E.T.A. Hoffmann, פקיד פרוסי שבתור עונש הוצב בפולין. האיש אהב לעשות מתיחות וכנראה מתח פעם אחד יותר מדיי את הממונים עליו… דווקא עליו הוטל לתת שמות משפחה ליהודי פולין על פי פקודת הקייסר הפרוסי
בתפקיד הזה הוא המשיך להתבדח,
ליהודים ממש עניים נתן את השם גולדברג (הר זהב) או גולדשטיין (אבן זהב)
במקרים אחרים השתמש בשמות של צמחים, אפלבוים (עץ תפוח) או רוזנבאום (שיח ורדים)
לשיכורים קרא סחי ולרצינים שיקוריים….
אז יתכן שהוא קרא זיטני ליהודי שלא נראה שתיין (זוכרים? מזיטני מכינים וודקה)


הדבר המוזר היחיד כאן זה למה יש זכר ונקבה ל“שיפון”… שיפון ושיפונה, אורז ואורזית, חיטה וחיט… לא מכיר אף שפה כזו… אך מתברר שככה זה בפולנית (אולי אם שותים מספיק וודקה מתחילים להבין את זה).


עוד סיבוב לילי


צילומים

היום השישי

היום מוקדש לשופן, הייתי בקבר ובמוזאון אך יש גן עם פסל וספסלים עם אזכורים היסטוריים ומוזיקה שלו.

בגן שבו הפסל יש ארמון על המים והרבה חיות, סנאים, טווסים, ברווזים ועוד

סנאי אחד החליט להיות כוכב


ספורט

אני עושה ספורט לנשמה
לגוף אני נותן לנוח
ומספק לו
אלכוהול ועישון


בר חלבי

אחד השרידים של התקופה הסובייטית בפולין זה “בר חלבי”.
יש כמה פזורים בורשה, שם מוזר בהתחשב שזה לא בר (כלל לא מוכרים לא אלכוהול ולא קפה) וזה גם לא חלבי (מוכרים בעיקר אוכל בשרי)
התפריט רק בפולנית, העובדות דוברות רק פולנית… ניגשים לקופה, מזמינים ומשלמים. אחר כך הולכים לחלון ומוסרים את הפתק שקיבלנו בקופה… מחכים ומקבלים את האוכל. יושבים בשקט לדבר ואחר כך מפנים את הצלחת לחלון אחר… אסור לשבת אפילו שנייה אחרי שסיימת לאכול. מקום מוזר, הזוי ומעניין, אכלתי שם רק פעם אחת, האוכל טעים (ביתי) וזול. בדרך כלל יש תור, אז אם נשארת רעב צריך לקום ולעבור את כל התהליך מההתחלה.
זה מקום כל כך פוריטני שאפילו אין שם שירותים.


הדבר היחיד שהרגשתי שחסר בורשה (בעיקר באיזורים הפחות תיירותיים) זה ספסלי רחוב.


זמן לצחוק על עצמי

יצאתי לאחר השקיעה לטיול בגן קרוב (יחסית) לבית.
הגנים בלילה לא מאוד מוארים, התחלתי להסתובבב והייתה לי הרגשה של דג'ה וו…
כאילו שהייתי כבר כאן
עד שגיליתי שבאמת הייתי כבר כאן, אני בגן הסקסוני
נכון שביום ובלילה המקום נראה שונה… אך חשבתי שאני יוצא לטייל בגן שלא הייתי בו.
משם לקחתי טראם ל-2 תחנות לגן אחר קרוב לבית (בכיוון השני)
ניחשתם?
כן, גם כאן הייתי קודם…
נאצרתי דום
שוב
שוב זה קורה
ולא הפסקתי
לצחוק על עצמי
צחקתי עד דמעות
ושאלתי
את עצמי
מה זה? מה אני עושה?
טיול שורשים?


צילומים

היום האחרון ( של הסיבוב הזה)

שמרתי את זה ליום האחרון… מוזאון הקריקטורה
וגם אחרי חיפושים רבים ושאלות לכל מי שעבר באיזור (אף אחד לא ידע) מצאתי את מרידיאן ורשה.
המוזאון היה מצחיק, ביקורתי ויפה בטירוף!, הם גם מכינים מוזאון הבדיחות, אז הקלטתי בדיחה… אולי פעם תשמעו אותה.


הסוף?

חבל לי לעזוב
וכיף לי לחזור הביתה
ככה, בו זמנית
ללא התנגדויות, בלי קונפליקט
ככה בפשטות


צילומים

ניווט

warsaw.txt · מועד השינוי האחרון: 2017 April 21 על ידי nagual